ביטחון ארגוני

תופעת השחיתות מעכבת התפתחות של שווקים, מבריחה משקיעים, מייקרת עלויות של פעילות עסקית, מבריחה עובדים ישרים ומקצועיים, מערערת את המסגרת הארגונית/ ניהולית ופוגעת באמון העובדים כלפי הארגון, מנהליו ופעילותו העסקית.

שיאה של הפשיעה הארגונית היא השחיתות.

משפט נפוץ הוא שעובד יכול לגנוב תפוח מפס ייצור אולם מנהל בכיר יכול לגנוב את כל פס הייצור.
השחיתות מאופיינת ביכולת לגרום נזק הרסני לחברה עד כדי סגירתה.
המאפיין העיקרי של שחיתות בארגון הוא קבלת טובות הנאה (*שוחד), בתמורה או בציפייה לתמורה מהמשחד.

נקדים ונאמר שהמושג שוחד הוא מונח משפטי המתייחס לעובד ציבור בלבד, אולם מאחר ומטבע לשון זה מתייחס לכול סיטואציה שבה אדם מקבל טובות הנאה מכל סוג שהוא ע"מ לקדם אינטרסים של ה"צד המשלם" , נשתמש במונח שוחד גם כדי לתאר תופעות אלה בארגונים עסקיים, למרות שמבחינה חוקית המונח שוחדלא תופס לגביהם, אולם ישנם לא מעט חוקים אחרים בחוק העונשין האוסרים פעילות מעין זו גם בעולם המסחרי.

תופעת השחיתות מעכבת התפתחות של שווקים, מבריחה משקיעים, מייקרת עלויות של פעילות עסקית, מבריחה עובדים ישרים ומקצועיים, מערערת את המסגרת הארגונית/ ניהולית ופוגעת באמון העובדים כלפי הארגון, מנהליו ופעילותו העסקית.

מצבי שחיתות, בעיקר מצבים של קבלת שוחד/ טובות הנאה, הם פרי של מערכת יחסים. המשמעות של "יד רוחצת יד" היא כאשר יש לפחות שני אנשים שיש ביניהם מערכת יחסים בה נהנים שני הצדדים, ולכן קשה מאד לחשוף ולמנוע לחלוטין שחיתות ארגונית, אך ניתן, צריך ויש דרכים להפחית סיכונים אלו בצורה משמעותית.
ניתן לזהות מספר מאפיינים בדרכי התנהלות של ארגון או בסביבת העבודה שמהווים כר פורה להתפתחות של שחיתות ארגונית:

1. מצבי עמימות מגבירים שחיתות – בהיעדר נהלים, גבולות וכללים ברורים קיים טשטוש ההבנה של המותר והאסור.
2. היעדר אכיפה הדוקה – חוסר הקפדה על נהלים שמייצרים גבולות ברורים וששומרים על הפחתת סיכוני השחיתות וחוסר יכולת/ נכונות להתמודד עם חריגות ופערים.
3. פתאומיות ודחיפות – במציאות בה יש צורך בהתמודדות מהירה מתוך לחץ (למשל משבר הקורונה), גדל משמעותית החשש להתרופפות ההקפדה על קיום כללים ונהלים לעומת ימי שגרה.
4. היעדר זיקה לארגון מוביל להעדפת אינטרסים אישיים. מחויבות העובדים לארגון ולקוד האתי שלו נחלשים והנטייה לפעול למען אינטרסים אישיים ולמצבי "יד רוחצת יד", גדל משמעותית.
5. מצוקה אישית- מצבים אישיים של עובד או מנהל הנמצאים בסוגים שונים של מצוקה (מחלה של בן משפחה, גירושין, התמכרויות, הסתבכות בחובות ועוד). מי שמצוי תחת מצוקה כלכלית ייטה יותר לעיגולי פינות ולפיתויי שוחד שאף יכול להיתפס בעיני העובד כאקט מוסרי ביחס לסיכון הקיומי האישי שעומד מנגד.
6. כשהספינה טובעת – בתקופה בה החברה עומדת במצב הישרדותי, וקיימת תחושה של חוסר יציבות תעסוקתית, הדבר יכול לגרום לאיבוד הזיקה לחברה והעדפת השיקולים האישיים על פניה.

אז מה ניתן לעשות?
הצעד הראשון הוא זיהוי סימנים מחשידים:

1. ירידה בהכנסות או הפסדים.
2. "העדפת" ספקים.
3. חריגות (עליה או ירידה דרסטית) בתשלומים לספק מסוים.
4. חריגות (ירידה דרסטית) בתשלומים/ הזמנות מלקוח מסוים.
5. מחירים נמוכים/ גבוהים באופן בולט לספקים ו/או לקוחות.
6. איבוד זכויות אשראי
7. הפסד אי/זכיה במכרזים
8. עזיבת עובדים
9. חוסר/ ריבוי היעדרויות
10. רמת חיים שלא תואמת את רמת השכר.

בד"כ הפתרון המיטבי להתמודדות עם סיכוני השחיתות, הוא לתת לגורם בטחוני מקצועי להוביל את הטיפול בתחום זה.

גולשים מחפשים – פשיעה ארגונית, שחיתות ארגונית. רוצים להתייעץ? לחצו כאן!