usarueshe
חקירות

דג זהב

הטלפון שצלצל במשרד העיר אותי מתנומת הצהריים שחטפתי על כיסאי כשרגליי מונחות על השולחן העמוס.
עד שהבנתי שלילך המזכירה כבר עזבה את המשרד ואין מי שיענה נדם הטלפון.
כעבור דקה הרעיד הצלצול הטורדני את קירות המשרד והשלט "אביר חקירות" נראה לי שעומד כל רגע ליפול בסבלנות המאפיינת אותי עניתי, מה ????..
על הקו היתה אילנה המזכירה של עורך דין אהוד אחד מעורכי הדין המובילים בצפון, אהוד מבקש להיפגש איתך בדחיפות. כעבור שעה קלה ואחרי שתי כוסות אספרסו נפגשנו במשרדו.
אביר , אתה חייב לעזור לי אמר , הפעם מדובר גם בעבודה אך גם במצווה גדולה, דבר אמרתי כשבראשי חולפת המחשבה שחוקרים פרטיים תמיד נדרשים למצוות ואילו עורכי הדין נדרשים לחשבונות.
מדובר באלעד בחור בן 22 שנפגע קשה מסירת דייג בראשו, הוא משותק בכל חלקי גופו כתוצאה מכך ומוכר כנכה מאה אחוז+ ע"י הביטוח הלאומי.
אז איפה אנחנו נכנסים לתמונה שאלתי.
הבעיה היא שמשפחתו של הבחור דלת אמצעים וכי הם בנו עליו שיסיים את לימודי המשפטים בכדי שיתמוך במשפחה , הוריו קשי יום , ויש לו שני אחים צעירים ממנו עדיין תלמידים
הסיכוי היחיד שלהם כיום הוא לקבל את כספי הביטוח ופה אתה נכנס לתמונה.
תמשיך לא רציתי להפריע את שטף דיבורו ובתוכי כבר החלטתי ששכר הטרחה בתיק זה יהיה קרוב לאפס.

אז הסיפור הוא כזה , הבחור ירד עם חברים לצלילת שנורקל בחוף הבונים מספר מטרים מהחוף ליד השוניות, שם פגעה בו סירת הדייג.
הדייגים, שני אחים תושבי אחד הכפרים הסמוכים לחוף , מסרו בגרסתם למשטרה כי התאונה אירעה כשלוש מאות מטר מהחוף מה שמטיל את האחריות על הצוללן
שלא השתמש במצוף ולכן אינו זכאי לכספי הביטוח.
שנורקל, שלוש מאות מטר מהחוף, לא נשמע הגיוני, נכון אמר אהוד ופה אני צריך הוכחה חותכת לכך שהדייגים שטים בסמוך לחוף ומסכנים את הציבור וכי גרסתם שקרית.
אז שולף אהוד סט תמונות מהתיק ומספר כי המשפחה כבר שכרה שירותי משרד חקירות ואלו סיפקו את התמונות , הבטתי וראיתי תמונות של סירות דייג יוצאות מהמעגן, אין בתמונות האלה דבר שיכול לעזור אמרתי , אין סיכוי שסירה תגיע לים דרך האויר היא חייבת לצאת מהמעגן וזה בדרך כלל נמצא ליד החוף.
או.קיי תן יום יומיים ותגיד למשפחה שהנושא תחת שליטה.

לא עדכנתי את אהוד אבל הדרך לפיתרון חלפה לי בראש תוך כדי השיחה איתו וכבר למחרת בשעות הבוקר הגעתי לחוף הבונים לבוש בשרוואל ובנדנה עגילים באוזניים כשאני מלווה בשני בלשים ממשרדי שצוידו במצלמת טלוויזיה וחצובה מרשימה ובשתי יפיפיות מקומיות לבושות בחוטיני ובגופיות בלבד.
הסתובבנו בסמוך למעגן הדייג במקום שעה ארוכה כשסירות הדייג הרומנטיות חוזרות מהים המדהים שהיה פרוס לנגד עיננו .
לא חלף זמן ומסביבנו התגודדו קבוצת דייגים ששאלו לפשר מעשינו , אנחנו סטודנטים לקולנוע עניתי בקול נשי, אנחנו מכינים סרט גמר על בחורה שנסחפת לחוף עירומה, תוך שאני מצביע על הבלונדינית השופעת שנמרחה עליי, ופה על החוף מוצאים אותה שני דייגים אחים , חיברתי את הפתיון לקרס, והם מביאים אותה לכפר קשרתי את הקרס לחכה ושם שניהם מתאהבים בה ועושים איתה אהבה ונלחמים על ליבה, זרקתי את החכה.
אנחנו אחים דייגים קפץ אחד הנוכחים והציג את עצמו ואת אחיו , סלים ורשיד , "בינגו" הדג עלה נתפס ברשת חשבתי בליבי עכשיו רק צריך להעלותו לסירה.
שלום , שוקי הצגתי את עצמי ואלה חבריי לפקולטה , דוד ויהונתן הצלמים וקורין וליז השחקניות.
יש רק בעיה אחת , התחלתי למשוך את הדג לכיווני , אנחנו לא מבינים כלום בדייג והסרט לא יהיה אמין, רשיד מיד קפץ והחל להסביר לי על שיטת הדיג " שבכה" – (רשת- בערבית) תוך שהוא משרטט על החול החם כיצד הסירה רודפת אחרי הדגים בסמוך לחוף ועונה על שאלותיי התחקירניות, לצורכי הסרט הלימודי כמובן, שהמרחק מהחוף בעת הדיג הוא עד 15 מטר לכל היותר. כדי שתדעו איך זה אמיתי אני מזמין אתכם מחר לשוט איתנו אבל הוא קורץ ולוחש לי תביא את קורין איתך, בודאי הבטחתי ועזבנו את החוף לסכם יום דיג מוצלח.

למחרת בבוקר התייצבנו בהרכב מצומצם , מיקמנו את המצלמה על הסירה והפלגנו עם שני האחים לים תוך שאנו מתעדים את השייט המהיר לאורך השוניות וכמו בכל חקירה טובה אלת המזל שלחה אלינו גם צוללנית עם שנורקל שירדה ממש מטרים ספורים מאיתנו לים ורשיד שעמד בחרטום צעק לאחיו , סלים תיזהר שלא תוריד לה את הראש כמו לילד מחיפה.
שמענו והחלטתי לא לחפור על מנת שלא יחשדו כשאנו בים.
כדי לתפור את התיק באופן סופי ובכדי שלא יטענו שהשייט הקרוב לחוף היה על מנת שלא לסכן את "הסטודנטים" הצבתי תצפית בגבעה סמוכה למשך שבוע שתיעדה את האחים הדייגים מגיעים כל יום בשעות הבוקר מחנים את רכבם עולים לסירה המעורבת בתאונה וקורעים את הים מטרים ספורים מהחוף.
הגשתי את ארוחת הדגים לאהוד שתיבלן אותה בתבלינים המשפטיים המתאימים והניח אותה על שולחן השופטת.

כעבור כשנה הגיע יום המשפט ובמסדרון בית המשפט ראו אותי לפתע שני האחים , היי אמרו מה קרה יש לך משפט? לא אמרתי , נעים מאד, אביר מנכ"ל משרד החקירות שטיפל בתיק שלכם.
חשתי באוויר , תוספת לא רעננה שיצאה מריאותיהם שהתרוקנו באחת...הפעם אמרתי אנחנו נגיש את הארוחה.
ראיתי את אלעד מגיע מלווה בהוריו על כסא גלגלים וניגשתי לחבקו , אלעד שלח לי תודה בעיניו ואני שלא יכולתי להחזיק את עצמי יצאתי אל מחוץ לאולם המשפט למחות את דמעותיי , התנחמתי בעובדה שמשפחתו תזכה ביושר בכסף שהגיעה לה וכי "אביר" שוב תרמה את חלקה לחברה.

עוד סיפורים במדורו הקבוע של יניר מלך – מנכ"ל "אביר" ייעוץ ביטחוני וחקירות מגושן 3 קרית מוצקין ובהרצאות מרתקות אותן מעביר על פעילות חוקרי המשרד מסביב לגלובוס